
על המחלוקת לגבי הביטוח הסיעודי
מהי משמעות הדיון בשינויים הצפויים בביטוח הסיעודי – ד"ר אהוד מירון עושה לכם סדר
ד"ר אהוד מירון נולד בשנות ה-60 לזוג הורים יהודים ממוצא רומני, שעלו לארץ עוד כשהיה בן 6.
עם סיום לימודי הרפואה בטכניון, המשיך ד"ר אהוד מירון (MD MPH) להתמחות בבריאות הציבור בשנים 1995-1999 במחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה במרכז הרפואי 'כרמל' שבחיפה, ובשנת 2009 התמנה ליו"ר איגוד רופאי הציבור.
בשנת 1997, עוד במסגרת ההתמחות בבריאות הציבור נבחר ד"ר מירון להיות נציג בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית בקורס ניהול בינלאומי בבריאות הציבור אשר התקיים במסגרת המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) ואשר התקיים באטלנטה.
לאחר סיום לימודיו עסק אהוד מירון בהוראה במסגרת המגמה למינהל של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, במקביל לעבודתו כרופא נפת צפת.
בשנים 2014-2016 ביצע ד"ר מירון "התמחות-על' בניהול רפואי בהנהלת בית החולים 'רמב"ם' – בקריה הרפואית לבריאות האדם. במקביל להתמחותו, שימש ד"ר מירון כיו"ר חטיבת נעורים (אלו"ט) ובהמשך כיו"ר הועד המנהל של אלו"ט.
בנוסף לתפקידים שביצע בשנים אלו – שימש כסגן יו"ר ארגון רופאי המדינה (אר"מ) (2014) ויו"ר ועד רופאי בריאות הציבור והמשרד הראש (2014) והיה חבר הועד המרכזי של ההסתדרות הרפואית. ד"ר אהוד מירון שימש גם כאפידמיולוג מחוזי של קופת החולים כללית, לאחר סיום התמחותו ותכנן את מרכז המידע של מחוז חיפה וגליל מערבי שהוקם לאחר עזיבתו.
בימים אלו מתגורר ד"ר אהוד מירון בעיר חיפה שבצפון הארץ, ומפתח מיזם חדשני בתחום הרפואה המתקדמת.
מהי משמעות הדיון בשינויים הצפויים בביטוח הסיעודי – ד"ר אהוד מירון עושה לכם סדר
אוניברסיטת תל אביב יצאה בהכרזה משמעותית כשהודיעה: "סטודנטים וסטודנטיות שלומדים אצלנו באוניברסיטה יזכו במסגרת התואר ללמוד בינה מלאכותית". מדובר בצעד פורץ דרך עם משמעות גדולה
"הממשק בין הטכנולוגיה לבין ילדים ואנשים בוגרים בעלי אוטיזם הוא ממשק מרתק", כך מסביר ד"ר אהוד מירון. אנשים רבים גם ילדים וגם בוגרים סובלים מאוטיזם
רפואה מרחוק או בשמה הנוסף טלרפואה הוא מפגש בין מטפל למטופל שמתבצע בעזרת אמצעים טכנולוגיים ולא מחייב מפגש פיזי ושם המטופל מקבל את שירותי הבריאות
הבינה המלאכותית היא הבטחה מאוד מעניינת בתחום הבריאות. היא מביאה יכולות של אינטגרציה, של מידע של מטופלים שנאגר ממקורות רבים, ואינטגרציה כזו עם כל המשתנים
מנתונים שפורסמו על ידי קופת החולים כללית, שהוא ארגון הבריאות הגדול בישראל, לפני הקורונה רוב המפגשים בין רופאים לחולים היו פרונטליים, ואילו כיום, רק 44%
טכנולוגיית ההדמיות התלת מימדיות הופכת נפוצה יותר, טובה יותר וזולה יותר עם השנים, ולכן באה לכדי שימוש בכל מיני היבטים של חיינו. היבט אחד מעניין
ד"ר אהוד מירון שביצע שורת תפקידים בכירים בסקטור הרפואה הישראלי מסביר על ההתמודדות על מחלות בקרב מיעוטים – צפו:
עם דעיכתה של מגיפת הקורונה בעולם, נכנסה לחיינו מחלה חדשה ושמה 'אבעבועות הקוף'. ד"ר אהוד מירון, שכיהן בתפקידים בכירים בתחום בריאות הציבור ובתחומי האפידמיולוגיה, מסביר